אלי גבאי: "בשביל עסקה אקום באמצע הלילה ואסע לאן שצריך, זו דרך חיים"

הבעלים המשותף של קבוצת גבאי עבד קשה מגיל צעיר וכיום מוביל עם משפחתו את החברה לפסגות חדשות. בראיון אישי הוא מסביר: "בצד השני בכל עסקה יש אנשים. אנחנו מדברים עם כולם בגובה העיניים". על האתגר בניהול המשפחתי: "אנחנו מלוכדים. יש ויכוחים, אבל הם נפתרים במהירות". וכן, הוא מדבר על נדל"ן גם בארוחות שישי

בשיחה עם אלי גבאי, בעלים משותף של קבוצת גבאי, יש תחושה שהכל בגובה העיניים. נכון, מדובר באחד היזמים העסוקים בישראל. הקבוצה שהוא מנהל עם בני משפחתו ושנוסדה לפני למעלה מ-40 שנה על ידי אביו, בונה קרוב ל-1500 יחידות דיור בכל שנה, מחזיקה בנכסים מניבים של קרוב למיליארד שקל ובקנה שלה מעל 8000 יחידות דיור בתב"עות מאושרות ועוד כ-20 אלף נוספות בתכנון. ובכל זאת, גבאי מעיד על עצמו שכמו בחיים האישיים, גם בתחום העיסוק שלו, הוא מבין שבצד השני ישנם אנשים.

"גדלתי באשקלון, בשכונת אפרידר.

כל הזמן הייתי מתלווה לאבא שלי בעבודה, הוא התחיל את הדרך בתחום הקידוחים. בתור ילד בבית ספר יסודי, הייתי צמוד לאבא שלי. לא הייתה לי חופשה אחרי צבא, לא אחרי הלימודים ולא בשום שלב. כבר מגיל צעיר עבדתי קשה וראיתי רק עבודה. במסלול החיים הזה, אתה פוגש לא מעט אנשים בדרך. אתה לומד איך לגשת אליהם ולדבר איתם. זה ממש מרתק", מסביר לנו אלי גבאי. "גם כאשר אתה צומח ומתפתח, אתה עדיין נשאר אותו אדם שהיית בגיל צעיר. אני איש שמכיר את השטח היטב".

ההגישה הזו היא אולי במובן מסוים הסוד שהביא לידיה של קבוצת גבאי את אחד הפרויקטים הגדולים שלה, בכפר שלם שבתל אביב. מדובר בפרויקט שנמצא לקראת היתרי בנייה, וכדי להגיע לנקודה הזו, עברו אלי גבאי והעומדים בראש הקבוצה לא מעט. "רכשנו מחברת אזורים את הפרויקט הזה, עם מחזיקים בקרקע. כאלו שעלו על הקרקע לפני 60 ו-70 שנה. הצלחנו להפוך קרקע של 260 יחידות דיור לכזו עם 600 יחידות דיור ואישרנו את התב"ע. יצרנו חשיבה שהיא שונה וכיום גם בעירייה חושבים ככה. מבינים שכדי לפנות שטחים עם מחזיקים, יש צורך בחשיבה משותפת. זה היה פרויקט של ליצור יש מאין. בהמשך וכתוצאה מהפרויקט הזה, ביצענו עסקת קומבינציה גדולה יותר באותו אזור".

"אפשר לומר במובן מסוים, שהאדם שגדלתי להיות וסיפור החיים שלי, סייעו לנו כקבוצה בעסקה הזו", מסביר אלי גבאי. "הגישה שלי בעסקה הזו מהרגע הראשון הייתה שבצד השני יש אנשים. כשאתה יודע לדבר איתם בגובה העיניים ולא ממגדל השן, אתה בנקודת פתיחה טובה הרבה יותר. העסקאות באות והולכות. האנשים נשארים אותם אנשים. הגישה הזו הביאה לנו גיבוש הסכמות עם 95% מהמחזיקים ובהמשך עם כל היתר".

"מדברים על עסקים גם בארוחות שישי"

באחד הראיונות שהעניק אלי גבאי, הוא טען שאביו שמשון, לא אפשר לו לחלום על עבודה אחרת. הוא, אחיותיו וגם גיסו היו חלק מההתפתחות העסקית של הקבוצה וליוו כל שלב בה, תוך כדי תנועה. "העסק המשפחתי בכלל עסק בקידוחים, אבל אבא שלי חדר לאט לאט לעולם הנדל"ן, תוך שהוא יצר הון בקידוחים. זה התחיל ביזמויות ברחובות, באשקלון ובאשדוד סביב שנות ה-90. התחלנו מלמטה, אחותי הגדולה מיה, האחות אורית וגם גיסי אריק טובול. מה שחשוב הוא, שכל אחד ידע בדיוק מה התפקיד שלו מההתחלה".

"כיום, שנים אחרי, אנחנו כבר מבינים שבחברה משפחתית חשוב מאוד שכל אחד יידע מהם תפקידיו", מדגיש אלי גבאי. "אבא שלי זרק אותנו למים בגיל צעיר מאוד. הוא זיהה מה כל אחד יודע לעשות ודרבן אותנו לעשות זאת. כאשר כל אחד יודע מה תחום האחריות שלו, אף אחד לא דורך על האחר. אם אחותי אורית מנהלת את השיווק, זה מה שהיא עושה. מיה מנהלת את החברה וזה בדיוק מה שהיא עושה. במבחן התוצאה, זה מצליח. וזה קורה כי נזרקנו למים בגיל צעיר וידענו לשתף פעולה יחד. זה גם ממש רלוונטי בכל מה שנוגע לעובדים הרבים שלנו. ההחלטות משותפות. הם לא עובדים אצלי – אני עובד איתם, אנחנו מגבשים החלטות יחד ויוצאים בהחלטה מוסכמת".

אתם משפחה מלוכדת?

"כן, אנחנו מלוכדים וזה חשוב. כשאנחנו מלוכדים, הכוח שלנו גדל ואנחנו לא תלויים באף אחד".

אבל בטוח יש ויכוחים מדי פעם.

"נכון, יש ויכוחים פה ושם. אבל בסוף, היתרונות שלנו כחברה משפחתית, עולים על החסרונות. נניח שהיה ויכוח. בסופו של יום כל אחד מאיתנו יודע שאנחנו צריכים לפתור אותו וזה באמת קורה די מהר. מתקשרים וסוגרים את העניין".

אתם נפגשים גם בשגרה?

"בוודאי, אנחנו נפגשים למשל לארוחות שישי, בכל פעם אצל מישהו אחר. לשולחן השבת אנחנו לא לוקחים את המטענים השליליים מהעסק, על אף שאנחנו לא שוברים את הכלים אף פעם. לא בינינו ולא עם העובדים".

מדברים על עסקים בשישי?

"זה קורה. אין מה לעשות. לפני ארוחת השבת, קורה שאנחנו יושבים, אבא מקבל עדכון, אני מספר לו על פגישה מסוימת, מקבל ממנו עצה, מדבר קצת על העסק גם בני משפחה אחרים שלא נמצאים בו. זה טבעי וזה בסדר, כל עוד זה לא משתלט לנו על הערב".

תאר לי את השיחות האלה עם אבא שלך.

"אבא מעורב עדיין בנושאים שקשורים לחברה", מספר אלי גבאי. "הוא מעורב בענייני עסקאות, פיתוח עסקי וכל סוגיה שבה הוא יכול לתרום מהניסיון שלו. לאור השיחות איתו אני יודע לומר שאין כמו חוכמת חיים וניסיון של שנים רבות. הוא רואה את התמונה בצורה שונה מאיתנו וטוב לקבל נקודת מבט אחרת על הדברים. ייאמר לזכותו שבניגוד לחברות משפחתיות אחרות, אבא שלי ידע לשחרר את קבוצת גבאי בזמן. הוא העביר את הניהול שלה אלינו וכעת רווה נחת".

"גאה לראות את קבוצת גבאי צומחת משנה לשנה"

לאחרונה אירע אירוע ההריסה של פרויקט הלסינקי 24 בתל אביב, שהוא אחד מתוך מספר פרויקטים של הקבוצה בעיר הגדולה. אלי גבאי מדבר על כך בהתרגשות, כאילו מדובר באירוע ההריסה הראשון של הקבוצה. "אני אוהב את מה שאני עושה. כמו שאמרתי לא פעם, לא השאירו לי ברירה אלא לעבוד בתחום הזה, אבל אני מרגיש את הריגוש בכל פעם מחדש בו. למשל, כל אירוע הריסה, כמו זה ברחוב הלסינקי, גורם לריגוש. כל מכרז חדש, כל עסקה, כל מסירת מפתח לדיירים".

"אנחנו עובדים קשה וגם צומחים משנה לשנה", ממשיך גבאי. "אנחנו מעסיקים כ-250 עובדים, ביניהם מנהלי פרויקטים ומנהלי עבודה, עובדי הנהלה, שיווק ומטה. יש לנו אחריות כלפי כולם. החברה צומחת בכמות הפרויקטים שלה ומטבע הדברים גדלה מדי שנה בכוח האדם שהיא מעסיקה. למשל, בכל שנה, כשאנחנו עורכים הרמת כוסית לקראת השנה החדשה, אני מבחין בפנים חדשות לצד פנים של אנשים שרצים איתנו כבר שנים רבות. יש לנו בקבוצה עובדים מסורים עם ותק של 20 ואפילו 30 שנה ואני גאה לראות זאת".

על אף התשוקה האדירה של אלי גבאי לעסוק בתחום הנדל"ן, ישנן גם נקודות פחות נעימות. "בזמן שאנחנו פועלים עם חשיבה ורצון אמיתי לקדם פרויקטים לטובת אחרים, אנחנו נתקלים בלא מעט גורמים שקצת תקועים ומקובעים בצורת המחשבה שלהם. למשל, בירוקרטיות זה חלק מהעניין, ועדות שונות ואנשים שלא חושבים כמוך, מחוץ לקופסא".

"אני אתן דוגמא. אנחנו במלחמה עכשיו. יש המון אנשים שגרים בבניינים שבהם אין מרחבים מוגנים. בזמן שאחרים מרגישים בטוחים כי יש להם ממ"ד, אותם דיירים בבניינים ישנים, מרגישים פחות בטוחים ועלולים להסתכן. זה כבר לא שדרות ואשקלון בלבד. איום הרקטות, הטילים והכטב"מים רלוונטי לכל נקודה בישראל. אתה תופס את הראש לפעמים ולא מאמין שבמקום להביט על האינטרס של כולם לקדם פרויקטים ולחדש את ישראל, יש גופים שגוררים רגליים ומעכבים כל דבר. זה חבל מאוד. בסוף, מהתהליך הזה של התחדשות עירונית, כולם מרוויחים – בראש ובראשונה הדיירים, אבל גם הרשויות שמקבלות ארנונה והיטלי השבחה וגם המדינה שמקבלת מע"מ ומס רכישה".

"למרות הקשיים בעיסוק בענף הנדל"ן בישראל, אנחנו נהנים ממנו", מסכם אלי גבאי. "בנינו ומיתגנו עסק מאל"ף ועד תי"ו. עסקאות ופרויקטים לא נחתו עלינו בתחילת הדרך. היום אנחנו קוטפים את הפירות ויש לנו עוד שאיפות רבות לעתיד. אף פעם אנחנו לא שוכחים מאיפה באנו, במיוחד לא היום. אנחנו מבינים שאנשים מפקידים בידינו את הבית שלהם וסומכים עלינו. זה הדבר הכי יקר בעולם. זה לא מובן מאליו".