YNET נדל"ן: "זה שעולה וזה שיורד – האם תושבי החוץ מסתערים על ישראל?"

המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר השפיעה עמוקות על ענף הנדל"ן במישור המקצועי, אבל לא פחות מכך על הרוכשים ועל הרגלי הביקוש. בין היתר, בחודשים האחרונים אי אפשר להימלט מהדיון שמתקיים כמעט בכל סלון – על העולים שמגיעים עקב אנטישמיות ובד בבד על לא מעט משפחות או יחידים שמחליטים לעזוב או לרכוש נכסים מעבר לים. האם מדובר במגמה או שמא הבאזז סביב הנושא הופך אותו לגדול מכפי שהוא באמת? יצאנו לברר

מאז ה-7 באוקטובר עלו לישראל יותר מ-17,500 עולים מעשרות מדינות מסביב לעולם למרות מלחמת חרבות ברזל. על פי נתוני הסוכנות היהודית, מאז השבת השחורה החלה התעניינות גוברת בעלייה לארץ ממדינות מערביות, שמתבטאת בזינוק בפתיחה של תיקי עלייה. כך למשל, חל זינוק של 203% בפתיחת תיקי עלייה מצרפת מ-7 באוקטובר ועד 30 במאי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (בסך הכול נפתחו תיקי עלייה ל-2,575 נפש לעומת 851 ב-2023). גידול של 66% נרשם בפתיחת תיקי עלייה מארה"ב בתקופת המלחמה, שם נפתחו תיקי עלייה ל-4,678 נפש לעומת 2,813 בתקופה המקבילה.

גם בקנדה נרשמה התעניינות מרשימה ברצון לעלות לארץ, לאחר שחל גידול של 105% ונפתחו תיקי עלייה ל-633 נפש לעומת 309 בשנה שעברה; ועלייה 48% נרשמה בפתיחת תיקי עלייה מבריטניה ל-541 נפש. "אלפי יהודים השתתפו בירידי עלייה שהסוכנות היהודית ערכה ברחבי העולם, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה וארגון אופק ישראלי, בהם משפחות צעירות עם ילדים", אומרים בסוכנות.

מהצד השני, נשאלת השאלה כמה ישראלים ירדו מהארץ מאז שמחת תורה או טסו לחו"ל ומתכננים לחזור כשאבק המלחמה ישקע. לדברי גורמי המקצוע, בעוד עלייה היא מדד שניתן לכמת אותו, הכיוון השני קשה הרבה יותר. אי אפשר לדעת או להפריד בין מי שיוצא לחופשה ארוכה, מי שנוסע למטרות עבודה או רילוקיישן או מי שמבלה את ימיו הלוך ושוב, לעיתים אף מטעמי מיסוי. הרי חלק מהנוסעים לא יודעים בעצמם לכמה זמן הם יצאו מהראץ, ואין גוף רשמי שאליו הם מדווחים בנושא.